#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עט. א 'וכן שתי גזוטראות זה כנגד זה מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד' מתי זה כנגגד זה יכולים לערב אחד?	בין מן הצד בין מלמעלה, ותוך ג' נקרא גזוטרא עקומה (רש&quot;י פי' לענין אם נתן נתר ביניהם, ותוס' פי' שנסר לעולם חיבור אפי' אינם זה כנגד זה והנידון בלא נתר כמה יהיו מפולגים.)	עירובין עט.		ז'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עט. ב מתבן שבין שתי חצרות האם אפשר להאכיל לבהמה. ומה הדין בבית?ומה הדין מתבן שבין תחומי שבת ומאי קמ&quot;ל?</p>	בחצר - למלאות בכלי או להעמיד אותה, אסור שמא ימעט מעשרה. אבל לעמוד בפניה שתאכל מותר.בבית - מותר אף ליתן לתוך קופתו, שהתקרה גורמת שישימו לב אם נחסר. </p>וכן אתה אומר בגוב שבין תחומי שבת (כחצר), וקמ&quot;ל אליבא דר&quot;ע שסובר תחומין דאוריתא דלא חישינן.</p>	עירובין עט.		ז'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עט: א &quot;כיצד הוא עושה נועל את ביתו ומבטל רשותו&quot; האם צריך תרתי?	או נועל או מבטל.אב&quot;א תרתי, כיון דדש ביה אתי לטלטולי. (לרש&quot;י בכל עירוב חצרות כדי להתיר מספיק אחד אבל אם דש ביה צריך לנעול, ולתוס' רק כאן ובשבת ראשונה שרגילים לטלטל.)</p>	עירובין עט:		ז'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עט: ב אלו ד' הלכות אמרו סבי דפומפדיתא (טפח, המקדש, מדורה ואשירה)?	רבא: מזכה שיתופי מבואות צריך להגביה טפח. המקדש ולא טעם מלא לוגמיו לא יצא. </p>רב חביבא: עושין מדורה לחיה. וה&quot;ה לחולה ואפ' בימות החמה. </p>אמימר: איתמר איזו היא אשירה סתם, אמר רב כל שהכמורים שומרים אותה ואינם טועמים מפירותיה. ושמואל אמר כגון דאמרי הני תמרי לשכרא דבי נצרפי דשתו ליה ביום אידם. אמרו סבי דפומפדיתא הלכה כשמואל. </p>	עירובין עט:		ז'
